#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם צריך לברך בהמ""ז על הכוס? (יחיד/שלשה)<br>הרשב""ם והטור ס""ל דאפי' יחיד צריך לברך על הכוס [וביאר הלבוש מפני שכן הוא דרך כבוד ושבח נאה להקב""ה לסדר שבחו של הקב""ה על הכוס, וכדכתיב כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא (מ""ב ס""ק א')], ולפי""ז הוסיף הכל בו דשנים שאוכלים כל אחד צריך כוס בפנ""ע, ובמדרש רות הנעלם (זוהר חדש) איתא דדוקא שלשה טעונים כוס ולא יחיד, והרמב""ם והרי""ף ס""ל דאפי' שלשה לא בעו כוס [והא דאמרינן בהמ""ז טעונה כוס היינו למצוה מן המובחר (ב""י, רמ""א) {וכ""ת א""כ למה תניא כשאין לו אלא כוס אחת משלשלין כולן על הכוס הרי יש איסור לאכול קודם הבדלה משא""כ בהמ""ז על הכוס אינו אלא מצוה מן המובחר, צ""ל דהתם מיירי כשהיה אוכל מבעוד יום ומש""ה מותר להמשיך סעודתו (עם ר""י באק)}]"		סימן קפב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איך קיי""ל?"	"המהרש""ל והב""ח מחמירים דאפי' יחיד טעון כוס, אבל כתב הגר""ז דלא מיבעי דנוהגין להקל ביחיד, אלא אפי' בשלשה נוהגין להקל שלא לחזור אחר יין או חמר מדינה אבל אם מצוי בבית בודאי מצוה מן המובחר לברך על הכוס בשלשה (מ""ב ס""ק ד', שעה""צ ס""ק ג'), והערוה""ש (סעי' א') כתב דמדקדקין בשבת ויו""ט לזמן בכוס, והשערי ברכה (פ""ו הע' ק""כ) הביא כמה טעמים לזה, א' כששותים יין בסעודה ראוי לברך על הכוס שלא תהא כירתך פתוחה וכירת רבך סתומה (רוח חיים סי' קפ""ב), ב' סעודת שבת חשיבה יותר קבע (רבבות אפרים ח""א סי' ק""נ אות ו'), ג' להשלים מאה ברכות (קונטרס הסעודה וברכותיה). [והמדקדקים לברך על הכוס אפי' ביחיד אינם אוחזים הכוס לקיים דברי הזוהר אלא נותנים יד ימין ע""ג יד שמאל נגד החזה וסוגרים עיניו [ולאפוקי מדעת הב""ח דס""ל דאפי' להזוהר אין איסור ליחיד לאוחזו אלא דא""צ לאוחזו (שעה""צ ס""ק י""ג), ומ""מ בשאר משקים אפי' להזוהר יכול לאחוז בידו (מג""א ס""ק ו')] (רמ""א סעי' ב', מסקנת המג""א ס""ק ו', מ""ב ס""ק ט""ו, שעה""צ ס""ק י""ב), אבל כבר כתבנו דאין נוהגין כלל לברך על הכוס ביחיד (מ""ב ס""ק ט""ז)]"	סימן קפב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לפי הרשב""ם והטור דאפי' יחיד טעון כוס, מה הדין אם אין לו כוס?"	"בהבדלה מבואר בסי' רצ""ו דאם מצפה שיהיה לו כוס למחר צריך להמתין עד למחר, וחידש הטור דה""נ צריך להמתין עד למחר ולא יאכל, אבל המג""א (ס""ק א') השיג עליו וס""ל דהמקיל לא הפסיד דאפי' בהבדלה יש מקילין, ק""ו בבהמ""ז דיש סוברים דא""צ כוס כלל. והנה, רע""א הביא ראיה מתוס' ברכות (נ""ב ע""א) והרא""ש בפסחים כהטור דכתבו דהא דאמרינן דמשלשלין כולן על כוס בהמ""ז היינו כשאינו מצפה שיהיה לו כוס למחר, ואילו לפי המג""א אפי' כשמצפה שיהיה לו כוס למחר יהא מותר לאכול קודם הבדלה ויברך על הכוס אח""כ, והמג""א הביא ראיה מהא דמקדשין על יין ולא מברכין עליו בהמ""ז, ודחה הנתיב חיים דשאני התם דאמרינן חביבה מצוה בשעתה ומצוה מן המובחר לקדש על היין. ואע""פ שנראה יותר להחמיר כהטור, מ""מ המ""ב (ס""ק ב') מצדד כהמג""א מפני שהגר""א משמע דס""ל כוותיה, אבל משמע מהערוה""ש (סעי' ב') דהוא מצדד כהטור."	סימן קפב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם יכול לברך על שאר משקים 1) כשיין מצוי 2) כשאין יין מצוי כלל 3) כשיין נמצא בעיר אבל אינו מצוי כ""כ?"	"1) אם אינו קובע על שאר משקים בודאי צריך לברך על יין, ואם קובע על שאר משקים הרשב""ם ס""ל דאינו יכול לברך על שאר משקים [דלא הויין חמר מדינה דאין אנשי המדינה רגילין לשתותו תמיד] (מ""ב ס""ק ה' - ו'), והר""ן ס""ל דיכול לברך עליהם כשקובע עליהם, וכן מקיל הרמ""א בצירוף להשיטות דס""ל דא""צ כוס כלל, וגם בצירוף דהיין ביוקר וקשה לו להשיגו (מ""ב ס""ק י""ב, שעה""צ ס""ק י') [ומ""מ אין להקל בזה לקידוש ולהבדלה (מ""ב ס""ק י""ג)], ואם יש לו יין בביתו אין להקל בזה אלא אם אין לו אלא מעט יין וצריך היין לקידוש ולהבדלה (ב""ח, מג""א ס""ק ה', מ""ב ס""ק י""ד) 2) כשאינו מצוי בכל העיר, אע""פ שהוא מצוי בעיר אחרת יכול לברך על חמר מדינה (שו""ע, מ""ב ס""ק ח'), ואפי' אם היין גדל בתוך מהלך יום אחד (שעה""צ ס""ק ה', דלא כטור בסי' ער""ב, ומובא במג""א ס""ק ב') 3) מבואר מהרמב""ם דאף בזה נחשב כחמר מדינה, ומ""מ כתב הב""ח דאם יש לו יין בביתו יש לו לברך עליו [אבל א""צ לילך לחנות לקנות יין (מ""ב ס""ק ז'), וה""ה אם קשה לו היין מחמת מזגו וטבעו א""צ לשתותו (שבט הלוי ח""ה סי' ל""ב)] (מ""ב ס""ק ז') {ומשמע מביה""ל לקמן (סי' ער""ב) דאע""פ שהרמב""ם מודה דלא אמרינן הכי לגבי חמר מדינה לקידוש, מ""מ להבדלה סגי בזה, וכ""ש לכוס של בהמ""ז דליכא חיוב גמור בודאי יש להקל}"	סימן קפב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	במקום דליכא יין, כיצד בוחרים בין שני מיני חמר מדינה?	"יברך על החביב לו טפי, ודוקא כשרגיל לשתות שתיהם במקום ההוא אבל אם אין שותין בה אלא לפרקים מפני שאינו חשוב כ""כ אינו נחשב כחמר מדינה (מג""א ס""ק ב', מ""ב ס""ק ט') [אבל אם אין שותין בה אלא לפרקים מפני היוקר, כתב הגר""ז דעדיין הוא בכלל חמר מדינה (שעה""צ ס""ק ז')]"	סימן קפב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזהו משקים הוו בכלל מים שאינם חמר מדינה?	"המהרש""ל ס""ל דבארש""ט הוי חמר מדינה (מג""א ס""ק ב'), אבל הט""ז (ס""ק א') ס""ל דהוא ביזוי הברכה, והמ""ב (ס""ק י') פסק כהט""ז, ועוד הביא מפמ""ג (א""א ס""ק ג') דטי""ש בי""ר הוי חמר מדינה, ויש להקל עליו בשעת הדחק, אבל לא יברך על לימענא""ד (ערוה""ש סעי' ה'), ועי' באג""מ (או""ח ח""ב סי' ע""ה) דביאר חמר מדינה כל משקה שאינו שותהו מחמת צמאון, ולפיכך ס""ל דמי סודא אינו חמר מדינה אבל טיי וחלב הוי חמר מדינה בשעת הדחק. {ומשמע דכל זה מיירי במקום שאין היין מצוי דאילו במקום דיין מצוי אין שום דבר חמר מדינה, אולם יש לסמוך על הא דהביא המ""ב בשם הרמב""ם דאפי' אם היין נמצא בעיר אבל אינו מצוי כ""כ והעיקר שתיית בני העיר הוא משקים אחרים יש עליהם דין חמר מדינה, ויתכן דזהו המציאות בזמנינו (וכ""כ מ""ב דרשו בשם ריש""א, ודלא כהחזו""א דס""ל דבזמנינו ליכא חמר מדינה), אמנם מעורר ר' לוי כהן שליט""א דממ""ב (ס""ק ח') משמע דתלוי בכל עיר ועיר ולא בכל מדינה ומדינה, וא""כ בליקוואוד למשל אין שותין בה שכר הרבה, אלא נראה דקפה הוא חמר מדינה} [ועי' בערוה""ש (סעי' ה') דביאר דדוקא בקידוש יש אסמכתא לברך על יין משא""כ בכוס של בהמ""ז]"	סימן קפב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במשקין ששותים רק בפסח?	"כתב המג""א (ס""ק ב') דאין זה חמר מדינה, וביאר הדגול מרבבה דהיינו בכל השנה אבל בפסח גופה הוי חמר מדינה, אבל הביא מהא""ר דאינו כחמר מדינה אלא דלד' כוסות הקילו."	סימן קפב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור שתייה דפוגם הכוס של יין?	"אפי' אם שתה משהו פגמו (מ""ב ס""ק י""ז)"	סימן קפב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שתה 1) מחבית קטנה 2) מחבית גדולה?	"1) הוי פגום 2) לפי הרשב""ם אינו פגום, לפי רבינו ירוחם הוי פגום. השו""ע פסק כהרשב""ם, המג""א (ס""ק ח') הביא הרבינו ירוחם, ולפיכך יש ליזהר לכתחילה, והוסיף המ""ב (ס""ק כ""א) דאפי' אם שתה מפי ברזא יש להחמיר."	סימן קפב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לשתות מפי הכוס כדי שיהיה פגום?	"הגר""ז (סעי' ד') ס""ל דהוי פגום אפי' אם אינו נוגע פיו להכוס, והערוה""ש (סעי' ז') ס""ל דאינו פגום עד שנוגע {ולשיטתו אזיל דס""ל דמהני להוסיף יין כל שהו שמבטל אותו יין שנגע בפיו}, ועי' במ""ב (ס""ק י""ח וס""ק כ""א) ואינו מוכח דעתו בזה."	סימן קפב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שפך מקצת היין לידו?	"הטור ושו""ע סברי דאינו פגום [אבל הב""י הביא מרשב""א דלפי תירוץ אחד הוי פגום, אבל לא קיי""ל כוותיה]"	סימן קפב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מאי נפק""מ דאינו פגום כששופכו, תיפוק ליה דהוא חסר?"	"1) כגון שנשפך רק כלשהו<br>2) אח""כ שפכו לכוס קטן [אבל העצם שפיכה לכוס אחר אינו מתקן הפגימה (מ""ב ס""ק כ')]<br>3) זורק לתוכו פירורי פת להגביה היין [רק מעט פת ולא הרבה משום מיאוס (מ""ב ס""ק ל""ב)]<br>(מ""ב ס""ק י""ט)"	סימן קפב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין כששותה ע""י קנה חלול?"	" השע""ת (ס""ק י') הביא משבות יעקב דנוטה להקל, אבל מסיים דיש לתקנו לכתחילה."	סימן קפב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שופך לתוך היין מים פגומים?	"ביין פגום לא מיתקן בהכי (מ""ב ס""ק ל""א), ביין כשר בדרך כלל אמרינן דהמים בטלים חוץ מיין חזק שצריכים המזיגה מהמים דאז אינם בטלים ופוסלים (מ""ב ס""ק כ""ב) [ומדויק ממ""ב (ס""ק ל""א) דכל זה לפי האורחות חיים דס""ל דשייך לפגום מים, אבל משמע דיש שיטה החולק עליו וס""ל דא""א למים להיות פגומים]"	סימן קפב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם כוסות של המסובין פגומים?	"תוס' והאהל מועד ס""ל דצריך לתקנם ע""י כוס של ברכה, הרא""ה ס""ל דא""צ לתקנם [רק המברך צ""ל מתוקן], והדרכ""מ (ס""ק א') הביא מהר""ן דיש ענין לשפוך מהכוס של ברכה אפי' כשאינם פגומים, והשו""ע כאן הביא ב' דעות אבל לקמן (סי' ק""צ) רק הביא שיטת תוס' דצריך לתקנם (מ""ב ס""ק כ""ו)"	סימן קפב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אין כוסות לפני כל המסובין?	"אע""פ שנעשה פגום אחר שטועם ממנו, לא איכפת לן כיון דמתחילה היה כוס שלם (מ""ב ס""ק כ""ד) {אמנם, יתכן דזהו דוקא כשכולם שותים מאותו כוס וא""כ כששותים מכוסות אחרים עדיף להוסיף מעט יין להכוס כדי לתקנו [ויש עצה להוסיף מהיין שנשפך על הצלחת], אמנם במ""ב דרשו הביאו בשם רשז""א וחוט שני דמהני אפי' לשפוך לכוסות ריקנים אחר ששתה ממנו} [וחידש הר""י באק דיתכן דהא דלא איכפת לן כשכולם שותים מאותו הכוס אפשר דזהו דוקא כששותה המברך כשיעור מלא לוגמיו אבל אם רק שתה כל שהו ואחר ישתה רביעית, יש להסתפק בזה]"	סימן קפב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשהחזיר כוס פגום לקנקן של יין?	"אסור לבטל איסור לכתחילה (שש""כ פמ""ז הע' ע""ה), אבל בדיעבד אמרינן קמא קמא בטל ברוב יין שבקנקן (מג""א ס""ק ט', מ""ב ס""ק כ""ז) {וצ""ב אם מיירי ברוב יין בקנקן למה צריך הטעם דקמא קמא בטל, תיפוק ליה שהוא בטל ברוב, ואפשר דקמ""ל דלא בעי ששים (עם ר""י באק)}"	סימן קפב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם איכא חילוק בין כשנשפך לתוך הקנקן מעט מעט או הרבה בבת אחת?	"הב""ח ס""ל דצריך לשפוך מעט מעט כדי שיאמר קמא קמא בטל, אבל השיג עליו המג""א (ס""ק ט') דאפי' ביין נסך יש מקילין וכ""ש הכא דאין להחמיר כלל ברוב יין, והשעה""צ (ס""ק כ""ה) הביא הא""ר דמקיל אפי' במיעוט יין בקנקן, ולמעשה פסק המ""ב (ס""ק כ""ח) כהמג""א דבעי רוב מים וא""צ מעט מעט."	סימן קפב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מתקנין כוס פגום לכתחילה?	"בתחילה ישפוך מעט יין לתוך הכוס לתקנו, ואח""כ יחזירנה להקנקן (מג""א ס""ק ט') [ואע""פ שמדינא סגי להוסיף מעט יין, מ""מ יש שיטת מהר""ם מרוטנבארג דס""ל דלא מהני להוסיף מעט יין דאמרינן קמא קמא בטל לחומרא, ולשיטתו מהני להחזיר הכוס לתוך הקנקן דה""נ אמרינן קמא קמא בטל וכל הקנקן מתכשר, ואח""כ יכול ליטול כוס מהקנקן (ב""ח, מחה""ש, שעה""צ ס""ק כ""ד)]"	סימן קפב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לתקן כוס פגומה בשבת?	"הישועות יעקב ס""ל דאסור משום דמיחזי כמתקן, אבל ביאר רשז""א דזהו דוקא כשמבטלו ברובו אבל כשמוסיף מעט יין אין זה נראה כמתקן, וכן מבואר מכל הפוסקים בסי' רע""א דמותר לתקנו בשבת (מ""ב דרשו)"	סימן קפב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני להוסיף מעט יין לכוס פגום?	"הב""י הביא מנהג צרפת דלא מהני להוסיף יין (וכן הוא שיטת מהר""ם מרוטנברג), אבל קיי""ל כמנהג אשכנז דמהני, וביאר המ""ב (ס""ק כ""ט) דפגום אינו פסול גמור אלא פגם בעלמא ומש""ה מה שמוסיף אינו מתבטל בתוך הכוס [והמג""א (ס""ק י') רצה לדמותו לפגימת מזבח, אבל החת""ס השיג עליו דהתם הוא מטעם חסר], והערוה""ש (סעי' ח') ביאר יותר דרק צריך לבטל המקצת יין שנגע בפיו, ולפיכך מצדד כהא""ר דס""ל דיכול לשפוך יין הרבה פגומים לתוך מעט יין כשר, אבל למעשה מחמיר וכמ""ש המג""א."	סימן קפב סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני להוסיף 1) מים 2) שאר משקים?	"1) דוקא ביין חזק שאינו מתקלקל ע""י המים (מ""ב ס""ק ל') א""נ במים כלשהו (שעה""צ ס""ק כ""ז) [וע""ע בחת""ס דלא ניחא ליה במים] 2) המג""א (ס""ק י""א) מסתפק בדבר, והמ""ב (ס""ק ל') הביא מא""ר דמהני"	סימן קפב סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לברך על כוס פגום?	"הרשב""ם מקיל בשעת הדחק, ורבינו יואל ס""ל דאפי' בשעת הדחק אינו יכול לברך עליו (טור), והשו""ע מקיל כהרשב""ם [והוסיף המ""ב (ס""ק ל""ב) דאפי' אם אינו יכול לתקן הפגימה יש לתקן החסרון ולשופכו לכוס קטן כדי שיהא כוס מלא], והערוה""ש (סעי' ו') הוכיח דכל הפסול דפגום אינו אלא למ""ד דס""ל דבהמ""ז טעונה כוס {וע""ע מש""כ הערוה""ש לקמן}, ועוד הביא הלבוש דמדמה כוס פגום לבהמה בעל מום ועל זה נאמר הקריבהו נא לפחתך."	סימן קפב סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם נתינת פירורי פת מתקן הכוס פגום?	"הטור הביא דיש סוברים כן ומדחה שיטה זו, והמג""א (ס""ק י""ב) הביא עוד חומרא דצריך להיות מלא ביין דוקא ולא בפת, אבל הטור אינו משמע דיש איסור למלאותו בפת אלא דס""ל דלא מתקן הפגם, והמ""ב (ס""ק ל""ב) משמע כהטור."	סימן קפב סעיף ז		
